הנודר נשבע שבועה חמורה שלא יאפשר לעצמו מנוחה מעבר למינימום ההכרחי לקיום הנפש, ומצהיר אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי. חלקו השני של הפסוק, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה, מהווה כפל לשון החוזר על אותו עניין במילים שונות, כאשר שְׁנַת מתארת שינה רגילה, תְּנוּמָה מתארת שינה קלה יותר, ועַפְעַפַּי מכוונים לאישון העין. בניגוד לגישה הרואה בכך הימנעות מוחלטת מכל עצימת עין, יש הסבורים כי השבועה מתמקדת רק בהימנעות משינה קבועה ועמוקה, ודעה נוספת אף מצמצמת אותה להימנעות משנת צהריים בלבד.
תהלים, פרק קל״ב, פסוק ד׳
אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.