דמיינו לעצמכם את הרגע המרגש ביותר שיכול להיות: בית המקדש סוף סוף בנוי ומוכן, והגיע הזמן להכניס פנימה אל קודש הקודשים את ארון הברית. דוד המלך צפה ברוח הקודש את הרגע העתידי הזה שבו בנו שלמה יחנוך את המקדש, וחיבר תפילה מיוחדת שמתארת את משרתי ה׳ בזמן המעמד הגדול.
בתפילה שלו הוא מבקש שכֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק. למה הבגדים המיוחדים של הכהנים נקראים "צדק"? כי הלבוש החיצוני הזה מזכיר לכולם את המידות הטובות, ההתנהגות הישרה והדיבור הנקי של הכהן. כשהוא לובש את בגדי הכהונה, הוא ממש עטוף במעשים טובים.
מיד אחר כך מגיעים הלוויים, שנקראים בתפילה וַחֲסִידֶיךָ, בעקבות הברכה המיוחדת שמשה רבנו בירך אותם בעבר וקרא להם בשם "חסיד". התפקיד שלהם הוא שיְרַנֵּנוּ - כלומר, ישירו וינגנו. הלוויים הם המשוררים של בית המקדש, ובזמן עבודת הקרבנות הם ממלאים את המקום בשירים יפים של תודה והלל לה׳.