דוד מתפלל ברוח קודשו על מעמד חנוכת בית המקדש העתידי, שבו יכניס שלמה בנו את ארון הברית לקודש הקודשים. הוא מבקש כי כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, כלומר יעטו את בגדי הכהונה אשר מכפרים על החוטאים, ומסמלים הן את תפקידם כמורי ההוראה של העם והן את מידותיהם הפנימיות הטובות. לצידם, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ, אלו הלוויים שישירו וינגנו את מזמורי התהילה המלווים את הקרבת הקרבנות. אף על פי כן, למרות הדרת הכהנים ושירת הלוויים, שערי המקדש נפתחו להכנסת הארון רק כאשר שלמה הזכיר בתפילתו את זכותו של דוד אביו.
תהלים, פרק קל״ב, פסוק ט׳
כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.