קרה לכם פעם שהיה לכם ממש קשה להתאפק ולא לעשות משהו שאסור, ובכל זאת הצלחתם לעצור את עצמכם? דוד המלך משתף אותנו בדיוק בתחושה הזו ומספר על הנאמנות העצומה שלו לה'.
כשהוא אומר שמרתי דרכי ה', הוא מתכוון לכל המעשים הטובים והמצוות שצריך לעשות. מיד אחר כך הוא מוסיף ולא רשעתי, כדי להסביר שהוא גם שמר על עצמו לא לסטות מדרך הישר ולא לעשות דברים שאסור לעשות. דוד מעיד על עצמו שהוא מעולם לא חטא בכוונה תחילה כדי למרוד בה', ואם קרה שהוא נכשל, זה היה רק בטעות מתוך חוסר תשומת לב.
דוגמה מצוינת לכך מהחיים של דוד היא היחס שלו לשאול המלך. אף על פי ששאול רדף אחריו, דוד שמר על הדרך הטובה ולא פגע בו כשהייתה לו הזדמנות, כי הוא ידע שזה מעשה חמור מאוד לפגוע במלך שה' בחר. אבל דוד לא מתגאה בהתנהגות הזו. כשהוא אומר מאלהי, הוא בעצם מסביר שהכוח העצום הזה להתגבר על הרצון להחזיר לשאול, לא הגיע רק ממנו. ה' הוא זה שעזר לו ונתן לו את הכוח הפנימי לא לחטוא ולהמשיך לעשות את הדבר הנכון.