תהלים, פרק י״ח, פסוק ה׳

תארו לעצמכם מצב שבו אתם מרגישים שאתם בצרה גדולה, ונדמה שאין שום פתח או דרך לצאת ממנה. בדיוק כך הרגיש דוד המלך. הוא נמצא בסכנה עצומה ומרגיש חסר אונים לחלוטין. הוא משתמש במילה אפפוני כדי לתאר איך הצרות מקיפות וסוגרות עליו מכל הכיוונים, ממש כמו מעגל שאי אפשר לברוח ממנו. דוד קורא לצרות האלה חבלי מות, כי הן גרמו לו לכאב גדול ולייסורים קשים שהביאו אותו קרוב מאוד לסוף חייו. כשהוא מתאר את האויבים הרשעים שרודפים אחריו, אנשים שבחרו לא להקשיב בקולו של ה׳, הוא קורא להם ונחלי בליעל. דוד מדמה אותם למי נהר גועשים ששוטפים הכול בדרך, כי הם התנפלו עליו במהירות ובעוצמה שאי אפשר לעצור. המצב המלחיץ הזה, שבו האויבים סוגרים עליו כמו שיטפון, גרם לכך שהם יבעתוני – כלומר, מילאו את הלב שלו בפחד וחרדה. מתוך המצוקה הקשה הזו, כשהוא עומד מול סכנה גדולה ואויבים רבים, דוד מבין שהדבר היחיד שיוכל להציל אותו הוא לזעוק מכל הלב ולהתפלל אל ה׳.