הופעתו של ה׳ מלווה במחזה דרמטי שבו אור עצום בוקע מבעד לאפלה, ומשלח כוחות טבע הרסניים אל עבר האויבים. המילה מִנֹּגַהּ מתארת אור המאיר על גוף גשמי מתוך מקור זורח [מלבי"ם]. צירוף המילים מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ מבטא את האורה שלפני ה׳, הנובעת מרצונו להאיר ולהושיע [מצודת דוד]. יתרה מכך, אלו הם אופני התגלות אלוהית הבוקעים ומתגלים מתוך ההסתר של העננים הקודרים [ביאור שטיינזלץ]. ברובד אלגורי, יש המפרשים את המושג "נוגה" כזכותם של הצדיקים העומדים כנגד הרשעים, ובזכותם ניחתת הפורענות על האויב [מאירי].
מתוך אותו אור, עָבָיו עָבְרוּ, כלומר העננים חולפים ומשליכים על האויב בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ [מצודת דוד]. פעולת המעבר מתפרשת גם כפקיעה וחדירה אלימה, בדומה לברד שירד ובקע את המצרים על ים סוף [רש"י].
הופעתם המשותפת של הברד והאש מבטאת חריגה מחוקי הטבע הרגילים [אבן עזרא]. השילוב הפלאי שבו יסודות מנוגדים של מים ואש שוהים יחד באוויר מבלי לכבות או להפשיר זה את זה, מעיד על כך שהשכינה נמצאת בכל מקום ושולטת בבריאה מעבר לגבולות הטבע [אלשיך]. מטרתה של תופעה זו, הפועלת כברזל לוהט וממית, היא להטיל אימה ופחד עמוק בלבותיהם של האויבים [אבן עזרא].