תארו לעצמכם שאתם נמצאים בחושך מוחלט, ופתאום בוקע אור עצום ובוהק שמאיר את הכול. כאשר ה׳ מופיע כדי להציל ולעזור, זה קורה בצורה פלאית ממש כמו בסופה אדירה. מתוך החושך של העננים הקודרים מופיע אור גדול. המילים מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ מתארות את האור הנהדר הזה שמאיר לפני ה׳, אור שנובע מהרצון שלו להושיע. מתוך אותו אור, עָבָיו עָבְרוּ, כלומר העננים הכהים חולפים ונבקעים, ומתוכם נופלים על האויבים בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. תחשבו על זה רגע, ברד עשוי מקרח, וגחלים הן אש לוהטת. בטבע הרגיל, מים מכבים אש ואש ממיסה קרח. אבל כאן מתרחש נס, והקרח והאש יורדים יחד מהשמיים בלי לפגוע זה בזה. הפלא הזה מראה לנו שה׳ נמצא בכל מקום ושולט לגמרי בבריאה כולה, אפילו מעבר לחוקי הטבע. המטרה של הסופה המיוחדת הזו היא להטיל פחד ובהלה בלב האויבים, וכך להרחיק אותם בבטחה.
תהלים, פרק י״ח, פסוק י״ג
מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.