הופעת הגבורה האלוהית מתבטאת דרך תופעות טבע אימתניות וחיבור של כוחות מנוגדים. ה׳ משמיע קול רעם אדיר בשמים, במטרה להבהיל את האויבים ולהטיל עליהם אימה דרך מחזות נוראים [מאירי]. המילה וַיַּרְעֵם משמעותה השמעת קול רעם, והאות מ"ם בה היא חלק משורש המילה [אבן עזרא]. בעקבות הרעם השמימי הזה, יורדים ארצה בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ [מצודת דוד].
השילוב הפלאי בין קרח לאש מבטא עוצמה אלוהית אדירה [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מדגיש את הפלא שבחיבור שני היסודות ההפוכים הללו ברגע אחד [אבן עזרא]. חיבור זה אינו רק תופעת טבע מרשימה, אלא עדות לכך שהשגחת ה׳ ושכינתו יורדות ופועלות גם בעולם הגשמי. בתחילה, כאשר ה׳ הרעים בשמים, נוצר הברד בלבד. אך כאשר וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ – כלומר, כאשר הקול האלוהי ירד והגיע לאוויר העולם התחתון שבו בני אדם יכולים לשומעו – נוצרה האש בתוך הברד. עצם העובדה שיסודות האש והמים התקיימו יחד באוויר העולם מבלי לבטל זה את זה, מוכיחה את שליטתו המוחלטת של רצון ה׳ על חוקי הטבע [אלשיך].