יצא לכם פעם להסתכל על סופת רעמים חזקה, עם ברקים שמאירים את כל השמיים, ולהרגיש כמה הטבע סביבנו עוצמתי? כשה' רוצה להציל אדם מצרה או מאנשים שמנסים לפגוע בו, הוא יכול להשתמש בכוחות הטבע העצומים האלו ממש כמו בכלים שמגנים עלינו.
דוד המלך מתאר איך ה' שולח את החצים שלו, אבל הכוונה היא לא לחצים רגילים, אלא לברקים. על הפעולה של יריית הברקים נאמרת המילה רָב, שמשמעותה לירות או להשליך בחוזקה. כשהאויבים רואים את הסערה הזאת, ה' גורם להם לברוח ולהתפזר לכל עבר, וזה הפירוש של המילה וַיְפִיצֵם. הרעמים והברקים יוצרים אצלם פחד ובלבול גדול, וכך ה' וַיְהֻמֵּם, כלומר מבהיל אותם וגורם להם לעצור, ובדרך הפלאית הזו הוא מושיע ומציל אותנו מהסכנה.