יצא לכם פעם לנסות לרוץ הכי מהר שאתם יכולים, לקחת צעדים ענקיים, ופתאום להרגיש שאתם מאבדים שיווי משקל וכמעט נופלים? דוד המלך היה צריך לפעמים לרוץ מהר מאוד בזמן סכנה ומלחמה, כדי לרדוף אחרי האויבים שלו או כדי להגיע למקום בטוח. הוא מודה לה' על עזרה מיוחדת שקיבל ואומר תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, כלומר, עזרת לי לעשות פסיעות גדולות ורחבות מאוד כדי להתקדם מהר. בדרך כלל, כשעושים צעדים כל כך גדולים קל מאוד ליפול, אבל דוד מספר שרגליו לא מָעֲדוּ, שזה אומר שהן לא החליקו ממקומן. הוא מוסיף שהקַרְסֻלָּי שלו, שזה החלק התחתון של הרגל, נשארו חזקים ויציבים לגמרי. כך, בזכות ההגנה של ה', דוד יכול היה לרוץ בביטחון מלא בלי לפחד שייפול בדרך.
תהלים, פרק י״ח, פסוק ל״ז
תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.