האדם מתפלל להגנה מפני אויבים יהירים הצועדים להילחם בו, ומבקש שאַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה שלהם להטריד אותו. במקביל הוא מתחנן, וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי, כלומר שהרשעים הפועלים בכוח לא יעקרו ויגרשו אותו ממקומו, כדי שלא יפריעו לו להתבודד ולשהות בבית ה'. ברובד הפנימי, זוהי תפילה נגד סכנות החודרות לנפש, כמו גאווה שכלית או יהירות מתוך שפע, ובקשה שהצלחת הרשעים לא תשפיע עליו לסטות מדרך הצדק. לבסוף, הבקשה מכוונת גם לעולם הבא, בתפילה שהרשעים לא יעמדו לצידו ולא יזיזו אותו ממקומו הראוי בעת חלוקת השכר לצדיקים.
תהלים, פרק ל״ו, פסוק י״ב
אַל־תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה וְיַד־רְ֝שָׁעִ֗ים אַל־תְּנִדֵֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.