קרה לכם פעם שלחשתם סוד עם חברים והייתם בטוחים שאף אחד בעולם לא יכול לשמוע אתכם? זה בדיוק מה שהרגישו האויבים של דוד. הם עמדו מחוץ לבית שלו ותכננו בסוד איך לפגוע בו. הם התחילו לדבר ולהוציא מהפה שלהם איומים, כשהמילה יַבִּיעוּן פירושה פשוט לדבר או להוציא מילים. הדברים שהם אמרו היו כל כך קשים ופוגעניים, עד שהם הרגישו כמו חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, כלומר מילים חדות ומסוכנות שממש פוצעות כמו כלי נשק. מאיפה היה להם את האומץ לדבר ככה? כי הם אמרו לעצמם כִּי מִי שֹׁמֵעַ. הם היו בטוחים שדוד נמצא בתוך הבית ולא יכול לשמוע אותם, וגרוע מכך, הם חשבו שגם ה׳ לא שומע ולא שם לב למעשים שלהם. בגלל שהם היו בטוחים שאף אחד לא רואה או שומע, הם הרגישו שהם יכולים לעשות מה שמתחשק להם בלי להתחרט ובלי שאף אחד יעצור אותם.
תהלים, פרק נ״ט, פסוק ח׳
הִנֵּ֤ה ׀ יַבִּ֘יע֤וּן בְּפִיהֶ֗ם חֲ֭רָבוֹת בְּשִׂפְתֽוֹתֵיהֶ֑ם כִּי־מִ֥י שֹׁמֵֽעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.