בני ישראל חטאו והכעיסו את ה' פעמים רבות מספור במהלך מסעם בארץ השממה, והתנהגותם מוכיחה כי גם התגלות אלוהית ישירה אינה מונעת מן האדם למרוד. המילה כַּמָּה מבטאת את הכמות העצומה של הפעמים שבהן יַמְרוּהוּ, כלומר הפרו את מצוותיו, ויַעֲצִיבוּהוּ, במובן המושאל של גרימת צער. רוב הפרשנים רואים בכפל הלשון שבפסוק הדגשה בלבד של הכעסת ה' בארץ לא נושבת, אך יש המזהים הבדל מהותי בין שני סוגי החטאים. לפי גישה זו, יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר מתייחס למעשי מרד עקרוניים ופעילים, בעוד שיַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן מתאר תלונות שנבעו ממחסור בצרכיהם בתנאי השממה הקשים יותר, תלונות שלא היוו מרידה רעיונית אלא גרמו כביכול לעצב כלפי ה'.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק מ׳
כַּ֭מָּה יַמְר֣וּהוּ בַמִּדְבָּ֑ר יַ֝עֲצִיב֗וּהוּ בִּישִׁימֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.