ה' הוציא את בני ישראל ממצרים, וַיַּסַּע אותם בעדינות ובהשגחה פרטית כַּצֹּאן המובל לאטו בידי רועה. הליכה זו משקפת במקביל את אמונת עַמּוֹ, שצעדו אחריו בתמימות כבהמות המובלות ללא דעת עצמאית. בהמשך המסע הוא וַיְנַהֲגֵם והעניק להם הכוונה מתמדת כדי שלא יתעו. ה' דאג לכל צרכיהם הפיזיים כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר, וסיפק להם מחיה במקום השומם. היחס אליהם היה כאל עדר מיוחד ומושגח הזוכה לשמירה ולשפע, עד שלא חסר דבר.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק נ״ב
וַיַּסַּ֣ע כַּצֹּ֣אן עַמּ֑וֹ וַֽיְנַהֲגֵ֥ם כַּ֝עֵ֗דֶר בַּמִּדְבָּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.