קורות העבר אינם מוצגים כתיעוד עובדתי יבש, אלא כדברי חכמה שיריים הנושאים בחובם לקח לדורות הבאים. הביטוי אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי משמעו שהדברים יוצגו בלשון פיוטית וציורית, או כדברי התורה בכללותם, כדי להעביר מוסר השכל שיזהיר מפני חזרה על חטאי העבר. בנוסף נאמר אַבִּיעָה, כלומר אומר ואביע, חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם, שהן עניינים סתומים מזמן קדום שהיו נותרים בלתי מובנים לולא תועדו במפורש בספרים אחרים במקרא. בניגוד לעמי הקדם, המשלים והחידות של עם ישראל מבוססים על מסורת אמת הממחישה את השגחת ה', והם נחשבים לחידות רק משום שהשכל האנושי אינו משיג את אופן התרחשות הנסים או את תעלומת בריאת העולם.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק ב׳
אֶפְתְּחָ֣ה בְמָשָׁ֣ל פִּ֑י אַבִּ֥יעָה חִ֝יד֗וֹת מִנִּי־קֶֽדֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.