מול חולשת האדם והחטא, ה' פועל מתוך איפוק ושליטה במידת הדין. הוא נפרע מן החוטאים במתינות כדי שיְכַפֵּר עָוֹן באופן תמידי על מקצת החטאים, ובכך מבטיח שוְלֹא יַשְׁחִית אותם לחלוטין. לשם כך ה' מסלק את כעסו החיצוני שכבר יצא לפועל, וזהו שוְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ פעמים רבות. במקביל הוא מקפיד שוְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ, כלומר מותיר את כעסו הפנימי רדום כדי למנוע השמדה גורפת. מתח זה שבין הענישה לרחמים מתבטא במסורת שלפיה הפסוק נקרא בזמן שאדם מקבל עונש מלקות בבית הדין.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק ל״ח
וְה֤וּא רַח֨וּם ׀ יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כׇּל־חֲמָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.