יצא לכם פעם לעשות טעות, להרגיש שאתם עומדים לקבל עונש חמור, ובסוף לגלות שמי שכועס עליכם עצר את עצמו והחליט לתת עונש קטן בהרבה כדי שתלמדו לקח? כשבני אדם עושים מעשים לא טובים, ה׳ לא מתעלם מהטעויות שלהם, אבל הוא בוחר להתנהג איתנו בהמון רחמים. ה׳ מבין שאנחנו רק בני אדם, בשר ודם, שלפעמים קשה להם להתגבר על יצר הרע. לכן, במקום להעניש בחומרה בבת אחת, ה׳ יְכַפֵּר על החטאים. זו פעולה תמידית שבה ה׳ מנקה את החטא לאט לאט ובמתינות, כדי לא לפגוע באדם חס וחלילה, אלא רק לעזור לו לתקן.
לפעמים זה דורש מה׳ כוח עצום של רחמים, ולכן נאמר עליו וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, כלומר הוא מחזיר ומסלק את הכעס שלו שוב ושוב. כדי להבין איך ה׳ שולט בכעס, צריך לשים לב להבדל בין שני סוגים של כעס. המילה אַפּוֹ מתארת את הכעס החיצוני, זה שכבר יצא החוצה והתחיל להעניש. ה׳ עוצר את הכעס הזה, ממש תופס אותו ומחזיר אותו אחורה. במקביל, ה׳ מקפיד וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. המילה חֲמָתוֹ מתארת את הכעס הפנימי, זה שנמצא עמוק בלב, וה׳ דואג להשאיר אותו "ישן" ולא לעורר אותו. ה׳ עושה את ההפרדה הזו כדי שהכעס שבחוץ והכעס שבפנים לא יתחברו יחד, וכך הוא שומר עלינו באהבה ונותן לנו תמיד הזדמנות לתקן את דרכינו.