קרה לכם פעם שאמרתם למישהו מילה טובה או ביקשתם סליחה, אבל עמוק בלב לא באמת התכוונתם לזה? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל כשהם היו במדבר. הם דיברו יפה כלפי חוץ ואמרו שהם מאמינים בה', אבל המחשבות שלהם היו אחרות לגמרי.
המילים וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ מסבירות שהיה הבדל עצום בין מה שיצא להם מהפה לבין מה שהם הרגישו בפנים. הם אפילו חשבו בטעות שאפשר לרמות את ה' בעזרת מילים יפות, ושהוא לא יודע מה באמת מסתתר להם בלב. מתוך ההתנהגות הזו אנחנו לומדים כלל חשוב מאוד: כשאנחנו מתפללים או מדברים עם ה', העיקר הוא לא רק המילים שאנחנו אומרים, אלא הכוונה האמיתית והכנה שלנו.
למרות שבני ישראל לא חזרו בתשובה בלב שלם, והמילים וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ מראות שהם לא היו נאמנים לקשר שלהם עם ה', הוא עדיין בחר להתנהג אליהם ברחמים גדולים, סלח להם על החטאים שלהם ולא השמיד אותם.