רחמיו של ה' מתעוררים כלפי בני האדם מתוך הכרה במגבלותיהם הטבעיות, וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, כלומר יצורים חומריים וחלשים שאינם מסוגלים לשאת את מלוא כעסו וטבעם נמשך בהכרח אחר תאוות. בנוסף, חיי האדם קצרים והוא בבחינת רוּחַ הוֹלֵךְ הממהר להיפרד מן הגוף. מתוך ידיעה שזמנם קצוב, בני האדם ממהרים לחפש תענוגות, ויצרם הרע פועל במלוא המרץ להסיתם לחטוא בטרם יעזוב את הגוף על פי חוקי הטבע וְלֹא יָשׁוּב אליו. מציאות מורכבת זו משמשת כטענת הגנה הממתקת את הדין, ולכן ה' אינו בא אל בני האדם בדרישות יתרות ומעניק להם כפרה בעודם בחיים.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק ל״ט
וַ֭יִּזְכֹּר כִּֽי־בָשָׂ֣ר הֵ֑מָּה ר֥וּחַ ה֝וֹלֵ֗ךְ וְלֹ֣א יָשֽׁוּב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.