בעקבות חטאי העם בימי עלי הכהן, סילק ה' את שכינתו מחלקו של שבט אפרים ועל כן וַיִּטֹּשׁ, כלומר עזב ונטש, את מִשְׁכַּן שִׁלוֹ. נטישה זו מתבטאת במסירת המבנה לידי האויבים או בלקיחת ארון הברית בשבי, והמקום מכונה אֹהֶל משום שהיה חסר תקרת קבע וכוסה ביריעות בלבד. הביטוי אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם מציין את המקום שבו בחר ה' לשכון בתוך עמו, אך בעקבות החטאים הופקר המשכן הארצי בידי בשר ודם. עזיבת המבנה מבטאת את רחמי ה', שכילה את זעמו בעצים ובאבנים במקום להשמיד את ישראל, ומלמדת שמקום מושבו האמיתי אינו במבנה גשמי אלא בתוך בני האדם.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק ס׳
וַ֭יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ אֹ֝֗הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּאָדָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.