בעת צרה ומצוקה שבים בני ישראל אל ה', כאשר וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם ומצהירים כי הוא מקור כוחם ומעוזם. הם מביעים תקווה לישועה ומכירים בכך שאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם, שכן הוא האל השולט בכול ופועל בעולם כרצונו. למרות זאת, זכירה זו לא הייתה כנה ופנימית, אלא הזכרה בפה בלבד שנאמרה רק בעקבות הפורענות. דברי האמונה נאמרו מן השפה ולחוץ, בעוד שלבם של בני ישראל לא היה שלם עם ה'.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק ל״ה
וַֽ֭יִּזְכְּרוּ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים צוּרָ֑ם וְאֵ֥ל עֶ֝לְי֗וֹן גֹּאֲלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.