התנהגותם של בני ישראל במדבר התאפיינה במעגליות של חטא וענישה, ורק אִם, כלומר כאשר, ה' העניש אותם הם התעוררו. בשעה שה' הֲרָגָם, בין אם המית חלק מהם בפועל ובין אם רק גזר עליהם כליה, הם נתקפו יראה ומיד וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל. כפי שאירע לאחר חטא המרגלים, הם מיהרו לחפש את ה' והשכימו קום כדי להתפלל אליו לפני שעסקו בצרכיהם. אולם, חזרה בתשובה זו לא הייתה כנה ואמיתית אלא ניסיון פיתוי מילולי שנבע מתוך פחד. הם זלזלו בחומרת המצב וחשבו שיוכלו לתקן את השבר בקלות על ידי פעולה מהירה של השכמה, מבלי לעבור תהליך עמוק של הכנעה.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק ל״ד
אִם־הֲרָגָ֥ם וּדְרָשׁ֑וּהוּ וְ֝שָׁ֗בוּ וְשִֽׁחֲרוּ־אֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.