לאחר ההתנחלות בארץ בימי השופטים, החל בעם תהליך הדרגתי של התרחקות אמונית, כאשר תחילה הם וַיְנַסּוּ והעמידו במבחן את השגחת ה', ולאחר מכן וַיַּמְרוּ ומרדו בו בגלוי. שורש המרד נבע מתפיסה מעוותת של ה' כאֱלֹהִים עֶלְיוֹן, מתוך מחשבה שהוא מרומם מכדי להשגיח על הנעשה בארץ ומהווה רק כוח אחד מני רבים, טעות שהובילה לעבודה זרה. השלב הסופי בהתדרדרות התבטא בכך שוְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ, כאשר העם נטש את המצוות המעידות על השגחת ה' בעולם, והתעלם מאזהרות הנביאים ומהתוכחות. מרד מתמשך זה, שעל פי חלק מהדעות התמקד במעשיהם של בני שבט אפרים, הוביל בסופו של דבר לחורבן המשכן בשילה.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק נ״ו
וַיְנַסּ֣וּ וַ֭יַּמְרוּ אֶת־אֱלֹהִ֣ים עֶלְי֑וֹן וְ֝עֵדוֹתָ֗יו לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.