פתיח זה משמש ככותרת לשירת הודאה לה', וייתכן שהמילים עַל־מוּת לַבֵּן מציינות כלי נגינה ופנייה למשורר בשם בן, או שיר שנועד להתבוננות. הפירוש המרכזי קושר את הפסוק לשמחה על מיתתו של צורר שניגף באופן נסי, כדוגמת גוליית שכונה "איש הביניים" ולכן נרמז במילה לַבֵּן. דעה אחרת מסבירה כי זהו מִזְמוֹר לְדָוִד הנאמר מתוך השלמה על מות בנו מבת שבע, תוך שירת לַמְנַצֵּחַ המבטאת שמחה על כך שחטאו התלבן ונמחל. במבט לעתיד, יש הקוראים את הפסוק כנבואה לאחרית הימים, תקופה שבה ימי עלומיו של עם ישראל יתלבנו ויזדכו מכל חטא לאחר מפלת אויביהם.
תהלים, פרק ט׳, פסוק א׳
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.