קרה לכם פעם שהצלחתם להתגבר על מכשול ממש גדול, ופשוט התחשק לכם לשיר מרוב שמחה? דוד המלך הרגיש בדיוק ככה, והוא חיבר שיר תודה מיוחד לה׳. בתחילת השיר מופיעות מילים קצת מסתוריות, כמו הצירוף עַל־מוּת לַבֵּן.
למה דוד מתכוון? הרבה מפרשים מסבירים שהמילים האלה מזכירות לנו ניצחון עצום על אויב חזק שניסה לפגוע בעם ישראל. המילים עַל־מוּת מתארות את הנפילה והתבוסה של אותו אויב. והמילה לַבֵּן רומזת מי הוא היה. רבים מסבירים שהכוונה היא לגוליית הפלשתי. גוליית היה לוחם ענק שנהג לעמוד בדיוק באמצע, בין שני המחנות, ולכן הוא נקרא בתנ"ך איש הביניים. המילה לַבֵּן רומזת למילה ביניים.
דוד המלך נזכר איך האויב הענק הזה, שהפחיד את כולם, נפל בסוף בעצמו, ואיך ה׳ עזר לו לנצח אותו בדרך נס. לכן הוא פותח את המזמור בשיר של שמחה והודיה מכל הלב.