החיבור בין בועז לרות מהווה את נקודת השיא של המגילה, ובו מתנקזים חסד אנושי, השגחה אלוהית ותיקון היסטורי. לאחר שנות עקרות וסבל, הנישואין הללו פותחים פתח להקמת זרע של קיימא ולנס של חיים חדשים.
הפרשנים שמים לב לסדר הפעולות המדויק בתחילת הפסוק: וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת־רוּת וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. כפילות הלשון נועדה להדגיש שבועז לא הסתפק בייבום רגיל, שבו עצם הביאה קונה את האישה. תחת זאת, הוא נשא אותה בנישואין מלאים ושלמים שכללו קידושין בכסף וחופה, ורק לאחר מכן בא עליה [מלבי"ם, אגרת שמואל, אשכול הכופר]. סדר זה מעיד על צדקותו הגדולה של בועז ועל שליטתו ביצרו; למרות המפגש הלילי הקודם בגורן, הוא המתין עד לביצוע ליקוחין גמורים וטהורים כדין [אלשיך]. בנוסף, המילים וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה רומזות על זיווג משמיים. רות מעולם לא הייתה בת זוגו האמיתית של מחלון בעלה הראשון, ולכן לא נבנה ממנה, אך כעת היא הגיעה אל האיש שיועד לה מלכתחילה [אגרת שמואל].
ביחס להמשך הפסוק, וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן, עולה השאלה מדוע לא נכתב בפשטות "ותהר", כפי שמופיע במקומות אחרים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בנס רפואי של ממש. רות הייתה עקרה לחלוטין ואף חסרה רחם ואיברי הריון כלל, והקב"ה ברא ונתן לה איברים אלו במתנה מיוחדת, בדומה לנס שנעשה לשרה אמנו [תורה תמימה, אגרת שמואל, אשכול הכופר]. מעבר לנס הפיזיולוגי, ההשגחה האלוהית התבטאה בכך שרות הרתה מיד בביאה הראשונה, כגמול על כך שכל מעשיהם של רות ובועז נעשו לשם שמים [מלבי"ם, אלשיך].
הפרשנים מציינים דרמה גדולה שהתרחשה מאחורי הקלעים: בועז, שהיה זקן מופלג ומשוחרר מעוונות, מיהר לברר את ההלכה המתירה לשאת מואבייה ונשא את רות באופן מיידי, משום שהגיע זמנו להיפטר מן העולם. למעשה, באותו הלילה שבו בא אליה בועז, הוא מת [חומת אנך]. עובדה טראגית זו, יחד עם ההתעברות המיידית, שימשה כהוכחה חותכת וכהגנה אלוהית על שמה הטוב של רות. מכיוון שבועז לא היה איתה לאחר מכן, הכל ידעו בוודאות מתי התעברה, וכך נמנעו רינונים מצד העם שמא הרתה לאנשים אחרים בשדות או בדרכים [אלשיך, חנוכת התורה].
לבסוף, הפסוק מסתיים במילים וַתֵּלֶד בֵּן. הקב"ה התערב גם בקביעת מין היילוד, וסיבב בדרך הטבע שרות תזריע תחילה, דבר המוביל ללידת זכר [אלשיך, אגרת שמואל]. מתנה אלוהית זו נועדה להבטיח שהוולד יהיה בעל חיות וקיום אמיתי, חסין מפני המוות שפקד את בעלה הראשון של רות, וימשיך את השושלת בביטחה [אלשיך].