במעמד פומבי ורשמי, בועז מציג בפני קרוב המשפחה את זכותו לגאול את נחלת המשפחה, תוך שהוא מנווט בעדינות בין עסקת המקרקעין לבין החובה הנסתרת כלפי רות. בועז פותח במילים אֶגְלֶה אָזְנְךָ, כדי ליידע את הגואל על הדין שהשדות חוזרים לבעליהם, פרט שאולי נשכח עקב השהות הממושכת של משפחת אלימלך בשדה מואב [אשכול הכופר]. הוא דורש שהדבר ייעשה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי, כלומר בנוכחות הציבור והדיינים. פומביות זו נדרשה משום שבועז עצמו היה נוגע בדבר בהיותו גואל בעצמו [אשכול הכופר], ובעיקר כדי לפרסם ברבים את ההלכה שקובעת כי איסור החיתון חל רק על גברים עמונים ומואבים ולא על הנשים, ובכך להסיר כל ספק עתידי לגבי כשרות הנישואין עם רות [אגרת שמואל].
בועז משתמש בשני פעלים שונים: קְנֵה ו-גְּאָל. בעוד ש"קניין" משמעותו רכישת השדה בשוויו הרגיל, המונח "גאולה" מרמז על תשלום גבוה יותר מערך השדה, כמעשה של צדקה וחסד כלפי נעמי [אגרת שמואל]. מטרתו המרכזית של בועז היא למנוע מנחלת המשפחה ליפול לידי זרים [מלבי"ם]. אגב כך, המונח הנוגע למכירת השדה על ידי נעמי אינו מתאר מכירה שכבר בוצעה בפועל, אלא מציין שהיא גמרה בדעתה והסכימה לחלוטין למכור את חלקה [אגרת שמואל].
הפרשנים עומדים על קושי דקדוקי בולט בפסוק: בועז אומר וְאִם לֹא יִגְאַל בלשון נסתר, במקום לומר "ואם לא תגאל" בלשון נוכח [אבן עזרא]. מתוך כך עולות כמה גישות: יש המפרשים שבועז נקט בלשון עקיפה וענווה כדי לא לבייש את הגואל, ונמנע מלומר לו מפורשות "אם לא תיקח את רות, אני אקח אותה". לחלופין, ייתכן שמשפט זה נאמר על ידי בית הדין עצמו שהתערב בשיחה ברגע זה [תורה תמימה, אגרת שמואל]. הסבר נוסף הוא שבועז רצה לברר אם קיים גואל פוטנציאלי אחר שיוכל לגאול במקומו [אשכול הכופר], או שהכוונה היא פשוט "ואם הגואל לא יגאל" [אבן עזרא].
המילה הבאה בפסוק נכתבת "ואדע" אך נקראת וְאֵדְעָה [מנחת שי]. קריאה זו מפורשת כרומזת ללשון אישות, בדומה לפסוק "והאדם ידע את חוה". דרך מילה זו, בועז ובית הדין רומזים לגואל שלא יוכל להסתפק בהכנסת רות לביתו כשפחה שיפרנס, אלא שעליו לשאת אותה לאישה ממש כדי להקים את שם המת [תורה תמימה, אגרת שמואל]. בועז מבהיר לגואל שהוא הקרוב ביותר ולכן זכותו קודמת: כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ [ביאור שטיינזלץ, רש"י].
בתגובה, הגואל מסכים מיד ואומר אָנֹכִי אֶגְאָל, מתוך מחשבה שאין צורך לחפש גואל אחר [אשכול הכופר]. עם זאת, הסכמתו ניתנת משום שהוא סבור שהגאולה מסתכמת ברכישת חלקה של נעמי בלבד. הוא טרם מבין שהקניין כרוך בנישואין לרות [מלבי"ם], חובה שמאוחר יותר יסרב לה מחשש שייענש וימות כפי שמת מחלון בעלה הראשון, או מחשש שהכנסת אישה נוספת תפגע בשלום ביתו ובנכסיו הקיימים [אגרת שמואל].