תארו לעצמכם שאתם צריכים להודיע משהו חשוב מאוד, ואתם רוצים שכולם מסביב ישמעו וידעו שהכול נעשה בצורה הכי הוגנת ורשמית שיש. איך הייתם עושים את זה? בועז עושה בדיוק את הדבר הזה. הוא פוגש את קרוב המשפחה של נעמי ופותח במילים אֶגְלֶה אָזְנְךָ, כלומר, הוא מעדכן אותו בדין שאולי נשכח ממנו, ומספר לו שהשדות של המשפחה צריכים לחזור אליהם.
בועז מקפיד שהשיחה תתקיים נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי, כלומר מול הציבור והשופטים. הוא עושה זאת גם בגלל שהוא בעצמו קשור לעניין, אבל בעיקר כדי לפרסם לכולם הלכה חשובה: מותר להתחתן עם רות המואבייה, כי האיסור חל רק על גברים ממואב ולא על הנשים. כך הוא דואג שלאף אחד לא יהיה ספק בעתיד לגבי הנישואין איתה.
בועז משתמש בשתי מילים שונות, קְנֵה וגם גְּאָל. לקנות משמעותו לשלם את המחיר הרגיל של השדה, אבל לגאול משמעותו לשלם קצת יותר, כמעשה של חסד וצדקה עבור נעמי, כדי שהשדה יישאר בתוך המשפחה ולא יעבור לאנשים זרים.
במהלך השיחה בועז אומר וְאִם לֹא יִגְאַל, ואפשר לשאול למה הוא מדבר על קרוב המשפחה בגוף שלישי ולא פונה אליו ישירות ואומר "ואם לא תגאל". התשובה היא שבועז מדבר בעדינות ובנימוס, כדי לא לבייש אותו ולא לומר לו בצורה ישירה שאם הוא לא יגאל, בועז יעשה זאת בעצמו. לאחר מכן מופיעה המילה וְאֵדְעָה, שהיא מילה מיוחדת שרומזת על נישואין. בועז מבהיר לקרוב המשפחה שאי אפשר רק לקחת את רות כדי שתעבוד בביתו, אלא הוא חייב להתחתן איתה ממש כדי להקים שם לבעלה שמת.
בועז מסכם ואומר כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ, כלומר, אתה הקרוב ביותר ולכן זכותך ראשונה, ואני נמצא בתור מיד אחריך. קרוב המשפחה עונה מיד אָנֹכִי אֶגְאָל ומסכים להצעה. הוא מסכים כל כך מהר כי הוא בטוח שמדובר רק בקניית השדה של נעמי. הוא עדיין לא מבין שהקנייה הזו אומרת שהוא גם חייב להתחתן עם רות, דבר שבהמשך הוא יסרב לעשות מתוך חשש שזה יפגע במשפחתו ובשלום ביתו.