רות, פרק ד׳, פסוק ט״ו

Ruth 4:15Sefaria

וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃

יצא לכם פעם להרגיש ממש עצובים, ואז לראות תינוק קטן וחמוד שגרם לכם לחייך ולשכוח מהכול? אחרי כל הקשיים והעצב שנעמי עברה, נולד לרות ולבועז תינוק חדש. השכנות החכמות באות לנעמי ומבטיחות לה שהתינוק הזה ישנה את חייה. הן אומרות לה שהוא יהיה לה לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ, כלומר, הוא יחזיר לה את השמחה ללב וינחם אותה על כל מה שעברה. בנוסף, הן מברכות שהילד יגדל וּלְכַלְכֵּל אֶת־שֵׂיבָתֵךְ, שזה אומר שכאשר נעמי תזדקן ולא תוכל לעבוד קשה בעצמה, הנכד הזה יפרנס אותה, ידאג לה ויהיה לה למשענת חזקה.


אבל אולי נעמי קצת חששה בתוך לבה? אולי היא פחדה שעכשיו, כשלרות יש משפחה משלה ורכוש, היא כבר לא תצטרך אותה ונעמי תישאר לבד? השכנות מבינות את הפחד הזה, מרגיעות אותה מיד ואומרות כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר־אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ. הן מסבירות שלרות יש אהבה כל כך גדולה וחזקה לנעמי, והאהבה הזו עברה והושרשה עמוק בתוך התינוק עצמו. כשהוא יגדל, הוא יאהב את נעמי וידאג לה ממש כאילו הייתה אמא שלו. השכנות לא שוכחות לשבח את רות עצמה, ומוסיפות אֲשֶׁר־הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים. המסירות והחסד שרות עשתה כשהלכה לאסוף שיבולים בשדה כדי להאכיל את חמותה, שווים וגדולים יותר מאהבה של בנים רבים. בזכות המילים החמות והחכמות האלה, נעמי נרגעת, מסירה את הפחדים מליבה ולוקחת את התינוק לחיקה כדי לגדל אותו באהבה גדולה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.