תחשבו על הרגע הזה שבו אתם כבר בבגדי שינה, שוכבים מתחת לשמיכה החמה, ופתאום צריכים לקום מהמיטה. ממש לא מתחשק, נכון? בדיוק ככה מרגישה האישה בסיפור שלנו. הדוד שהיא אוהבת דופק בדלת, אבל היא מתעצלת לקום. היא עונה לו שכבר פשטתי את כותנתי, כלומר הורדתי את הבגדים שלי, ואיככה, איך, אלבש אותם מחדש? היא מוסיפה שכבר רחצה את הרגליים שלה לקראת השינה, ואם היא תלך עכשיו יחפה על הרצפה כדי לפתוח את הדלת היא מפחדת שאטנפם, כלומר תלכלך אותן שוב.
הסיפור הזה הוא בעצם משל לעם ישראל. לפני המון שנים, עם ישראל הוגלה מארץ ישראל לבבל. אחרי הרבה זמן שם, הם התרגלו לחיים נוחים וטובים. כשהגיע הזמן לחזור לירושלים ולבנות מחדש את בית המקדש השני, הם התעצלו. היה להם קשה לעזוב את הנוחות שלהם ולצאת למסע ארוך, ממש כמו אדם ששוכב במיטה החמה ומוצא תירוצים למה לא לקום ולפתוח את הדלת לקריאה של ה'.