הרעיה מסרבת לקום ממיטתה ולפתוח את הדלת לדודה, בתואנה שכבר התארגנה לשינה. היא טוענת כי פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת־כֻּתׇּנְתִּ֔י, כלומר הסירה את בגדיה, ותוהה אֵיכָ֖כָה, איך, תלבש אותם מחדש. בנוסף, היא מתחמקת בטענה שאם תדרוך יחפה היא תלכלך ואֲטַנְּפֵֽם את רגליה שכבר רחצה. תמונת מצב זו של עצלות והיסוס משמשת משל להתרחקות של עם ישראל ונפש האדם מדרך ה'. מתוך שקיעה בנוחות חומרית והרגל לחטא, האדם מסרב להתאמץ למען התעלות רוחנית, גאולה או חזרה בתשובה, ורואה בהן טורח מיותר.
שיר השירים, פרק ה׳, פסוק ג׳
פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת־כֻּתׇּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.