אהובה של הרעיה שָׁלַח ומושיט את ידו פנימה מִן הַחוֹר, שהוא נקב ופתח קטן בדלת, ועצם ראיית ידו מעוררת בה סערת רגשות וגעגועים עזים עָלָיו, כלומר בעבורו. משל זה משקף את הקשר בין ה' לעם ישראל בתקופות של הסתר פנים, כאשר העוונות יוצרים חציצה המפרידה ביניהם. למרות הריחוק, ה' מעביר את השגחתו ונבואתו דרך פתח צר באמצעות תוכחות, גזירות או אירועים היסטוריים שנועדו לעורר את העם. התערבות אלוהית זו, גם כשהיא מצומצמת, גורמת לכך שוּמֵעַי הָמוּ, כאשר הלב והמחשבה הפנימית מתמלאים בצער והכמרת רחמים על החטאים, ובהשתוקקות הדדית לשוב אל הקרבה הראשונית.
שיר השירים, פרק ה׳, פסוק ד׳
דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.