כאשר הרעיה מתגברת על הרגלי הנוחות ופותחת את הדלת, היא מגלה כי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, שכן אהובה הפנה את גבו והלך או הסתתר מתוך כעס על התעכבותה. ברגע ההחמצה נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, מצב המבטא כלות נפש מגעגועים לקולו שקרא לה קודם לכן, או הלם וצער מדברים קשים שאמר לה לפני שעזב. ברובד הסמלי וההיסטורי, תיאור זה משקף את קריאת ה' לאדם ולעם ישראל לגאולה ולהתעלות. כאשר ההיענות לקריאה מתעכבת בשל שקיעה בחומר או חטאים, ה' מסתיר את פניו, וההזדמנות למפגש ולהשראת השכינה חולפת.
שיר השירים, פרק ה׳, פסוק ו׳
פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.