זכריה, פרק י״א, פסוק א׳

קריאת חורבן מצווה פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ, כלומר להפקיר את מקומות הכניסה והשערים כדי לאפשר פלישה של כליה. יש המפרשים נבואה זו כפשוטה על יער הלבנון הממשי שעתיד להישרף. גישה אחרת רואה בלְבָנוֹן כינוי לארץ ישראל ולבית המקדש השני, ששעריהם נפתחו בפני גדודי רומי, וההכרזה וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ מתארת את שריפת מבנה המקדש או את אובדן שרי ישראל המשולים לעצים גבוהים. מנגד, ייתכן שזוהי נבואת זעם על אומות העולם הזרות, ולפיה ה' יקבץ אותן לארץ כדי לעשות בהן שפטים, והאֵשׁ תשמיד את מלכיהן החזקים המשולים לארזים.