זכריה, פרק י״א, פסוק ד׳

Zechariah 11:4Sefaria

כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י רְעֵ֖ה אֶת־צֹ֥אן הַהֲרֵגָֽה׃

כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהָי על גורלו הטראגי של עם ישראל בתקופות משבר וחורבן, החל מימי הבית הראשון ועד לשלהי ימי הבית השני. המילה רְעֵה מתפרשת כציווי לנביא לבצע פעולה סמלית של הנהגה או להתנבא על מנהיגי העתיד, ויש שרואים בה הצהרה של ה' כי הוא עצמו ינהיג את העם. התיאור אֶת־צֹאן הַהֲרֵגָה מדמה את ישראל לכבשים שאינן מיועדות לגידול אלא מיועדות מראש אך ורק לשחיטה בבית המטבחיים. דימוי זה נובע מהנהגה פנימית מושחתת המנצלת את העם, או ממצבם הרוחני הירוד בעקבות חטאיהם, המותיר אותם מופקרים להשמדה בידי אומות העולם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.