הנביא מצטווה לבצע פעולה סמלית המבשרת על תמורה קשה בהנהגת העם, ומנבאת תקופה של שלטון הרסני ואכזר. ה׳ מורה לזכריה לקחת לידיו ציוד של רועה צאן חסר תבונה, כרמז למנהיג עתידי שישחית את צאנו במקום להנהיג אותו.
הפרשנים נחלקים בהבנת המשמעות של המילה כְּלִי. יש המפרשים כי מדובר במקל רעייה [מצודת ציון], או בבגדי הרועה [ביאור שטיינזלץ]. גישה אחרת מציעה כי אלו הם כלי בישול, שכן הרועה העתידי לא ישתמש במקל כדי לכוון את הצאן בנועם או בחוזקה, אלא ישתמש בכליו כדי לבשל, לאכול ולהשחית את העדר [מלבי"ם]. כלי הרועה השוטה שונים מכליו של רועה רגיל, המשמשים לנשיאת לחם, כוס שתייה וציוד חיוני למדבר; כליו של השוטה הם פגומים וגרועים, מזונו נופל מהם, ומתוך כעס ותסכול על חסרונו הוא מכה את הצאן באכזריות וללא חמלה [רד"ק].
המילה אֱוִלִי מתפרשת כתיאור של אדם כושל [ביאור שטיינזלץ] ושוטה חסר דעת [מצודת ציון]. עם זאת, פרשנים אחרים מסבירים כי התוספת של האות יו"ד בסוף המילה הופכת אותה לשם תואר המקביל למילה "אכזרי" [אבן עזרא, רד"ק], וכי האולת כאן מבטאת כוח, עזות פנים ופעולה אלימה ובלתי ראויה [אברבנאל]. המקל שבידו אינו נועד להנהיג, אלא מטרתו לאבד ולהשחית את הצאן [מצודת דוד].
באשר לזהותו ההיסטורית של אותו "רועה אוילי", קיימת הסכמה רחבה כי מדובר ברמז לשלטון שקם בתקופת הבית השני או בסופה, אך הפרשנים חלוקים לגבי הדמות המדויקת. דעה אחת רואה בכך סמל לתחילת שלטון מלכות יוון, שהחריבה את ירושלים והובילה לגלות הנמשכת עד ימינו [אבן עזרא]. גישה מרכזית אחרת מזהה את הרועה השוטה עם המלך הורדוס, עבד מבני חשמונאי שמרד בהם, תפס את השלטון, נהג בטירוף, והרג את אשתו ובניו תוך עשיית רעות רבות בישראל [רד"ק, אברבנאל]. הדים לכך נמצאים גם בפירוש הרואה בכך רמז כללי למלכים האחרונים והמושחתים שעמדו בסוף ימי הבית השני [מלבי"ם]. מנגד, יש הסבורים כי נבואה זו, הממשיכה את הציווי לרעות את "צאן ההרגה", היא סימן לכך שה׳ עתיד למסור את דור חורבן הבית השני בידיו של טיטוס, שיכבוש את ירושלים וירעה את העם באכזריות ובתקיפות [רש"י, אברבנאל].