יצא לכם פעם לראות עדר כבשים ולחשוב מה קורה אם הרועה שלהן, במקום לשמור ולהגן עליהן, פשוט עוזב אותן לבד או אפילו מנצל אותן? ה׳ פונה לנביא זכריה ומראה לו נבואה חשובה על העתיד של עם ישראל בתקופת בית המקדש השני. ה׳ אומר לנביא רְעֵה, כלומר הוא מבקש ממנו להיות כמו רועה ששומר על העם, ולהזהיר אותם מפני מנהיגים לא טובים שיהיו להם בעתיד.
ה׳ קורא לעם ישראל בשם העצוב צֹאן הַהֲרֵגָה. בדרך כלל מגדלים כבשים כדי לקבל מהן חלב או צמר, אבל כאן מדובר על כבשים שלא שומרים עליהן והן נמצאות בסכנה גדולה. הנביא מסביר שהתיאור הזה מתאים לעם ישראל בשני מצבים קשים: או כשהמנהיגים של העם לא באמת דואגים לו אלא רק חושבים על עצמם, או כאשר העם עוזב את דרך התורה ומאבד את ההגנה של ה׳. במצבים כאלה, העם נשאר חלש ופגיע מול האויבים שלו, ממש כמו כבשים אבודות שאין מי שישמור עליהן.