דניאל, פרק ח׳, פסוק י״ז

חשבתם פעם איך זה מרגיש לעמוד קרוב מאוד למלאך? כאשר המלאך גבריאל מתקרב אל דניאל, וַיָּבֹא אֵצֶל עָמְדִי, הוא מגיע בדיוק למקום שבו דניאל עומד כדי לעזור לו להבין את הנבואה שקיבל. אבל המפגש הזה קשה מאוד להכלה עבור אדם רגיל. דניאל מתאר שוּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי, כלומר, הוא הרגיש פחד עצום. העוצמה של ההתגלות כל כך גדולה ומפעימה, שדניאל מאבד את כוחותיו ונופל לארץ, וָאֶפְּלָה עַל־פָּנָי. זה קורה כי לשכל האנושי שלנו קשה להתמודד עם מראות שמימיים. המלאך פונה אל דניאל ואומר לו הָבֵן בֶּן־אָדָם. הוא קורא לו כך בכוונה כדי להדגיש שדניאל הוא אדם בשר ודם שעומד כעת בין מלאכים קדושים. המלאך מבקש ממנו להתרכז חזק ולמקד את הלב כדי להבין את המראה, כִּי לְעֶת־קֵץ הֶחָזֽוֹן. הפירוש הוא שהחזון הזה מספר על העתיד הרחוק מאוד, על סוף ימי הגלות. בגלל שהדברים יקרו בעוד זמן רב כל כך, המשמעות שלהם נסתרת וקשה להבנה, ולכן דניאל חייב להקשיב ולהתבונן היטב. העובדה שהנבואה הזו מגלה סודות על העתיד הרחוק, הופכת אותה לחשובה ויקרה במיוחד.