דניאל, פרק ח׳, פסוק ז׳

האם קרה לכם שראיתם תחרות שבה צד אחד ניצח כל כך מהר ובצורה כל כך מוחלטת, עד שלצד השני לא היה אפילו רגע אחד להתאושש? בחזון שלנו מתוארת התנגשות כזו בדיוק בין שתי מלכויות. כאשר הצפיר (תייש) מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, מתחיל ביניהם עימות ישיר, פנים אל פנים. הצפיר מסתער בכעס רב, פעולה שהכתוב מתאר במילה וַיִּתְמַרְמַר, מתוך זעם וסירוב מוחלט לקבל הצעות שלום מהמלך המותקף. תוך כדי ההתקפה, הוא מכה את האיל וכן וַיְשַׁבֵּר אֶת־שְׁתֵּי קְרָנָיו. שתי הקרניים האלו מסמלות את שתי האומות שהרכיבו את המלכות, מדי ופרס, ועכשיו שתיהן הוכנעו. המכה הייתה כל כך ניצחת, עד שוְלֹא־הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו. בניגוד למלחמות רגילות שבהן צד אחד יכול לקבל מכה ולחזור לאגור כוחות, כאן האיל איבד כל יכולת לקום מחדש. כדי להשלים את הניצחון, הצפיר וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, פעולה שרומזת על מפלתו של מלך פרס באותו זמן. בסופו של דבר, וְלֹא־הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ, כי שום גורם, לא המלכים שהיו בעלי בריתו ולא בני העם שלו, לא הצליח לעזור לו ולהושיע אותו.