דניאל, פרק ח׳, פסוק כ״ז

קרה לכם פעם שראיתם או שמעתם משהו כל כך מפתיע או מדאיג, עד שהרגשתם שאין לכם כוח לעשות שום דבר? זה בדיוק מה שקרה לדניאל אחרי שראה חזון נבואי גדול. החוויה הזאת כל כך השפיעה עליו, שהוא מתאר את המצב שלו במילים נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי. בגלל הדאגה והצער על מה שעתיד לקרות, הוא ממש הרגיש חולשה בגוף ונהיה חולה. אבל דניאל לא נשאר במיטה. הוא מספר וָאָקוּם וָאֶעֱשֶׂה אֶת מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ, כלומר הוא התאושש, קם וחזר לעבוד בתפקיד החשוב שלו אצל המלך. למרות שחזר לשגרה, המחשבות על הנבואה לא עזבו אותו. הוא אומר וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה, כי הוא נשאר המום ונרגש ממה שראה. בסוף הוא מוסיף וְאֵין מֵבִין, כי דניאל התאמץ מאוד להסתיר את מה שעובר עליו כלפי חוץ, כך שאף אחד מהאנשים סביבו לא הבין ולא הרגיש בסערה שהתחוללה בתוכו.