קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם פשוט לא רוצים להקשיב לאף אחד, כאילו יש לכם איזו חסימה שמפריעה לכם להבין מה נכון לעשות? לפעמים הלב שלנו מתכסה במעין שכבה כזו שחוסמת אותו. התורה קוראת לחסימה הזו עָרְלַת. המחסום הזה מפריע לנו להרגיש, להבין את האמת, להקשיב למצוות של ה' ולהתרחק מהרגלים לא טובים. לכן, אנחנו מתבקשים להסיר את המחסום הזה ולפתוח את הלב שלנו, כדי שנוכל לחשוב בצורה נקייה ולבחור בדרך הטובה.
מיד אחר כך מופיעה בקשה נוספת: וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד. מכירים את זה שמישהו טועה אבל מתעקש להמשיך בדרך שלו ולא מוכן לשנות אותה? זוהי בדיוק עקשנות. התורה מבקשת מאיתנו להפסיק להיות עקשנים. היא מזכירה לנו לא לחזור על טעויות שאנשים עשו בעבר, ולא לחשוב שאנחנו תמיד יודעים הכול הכי טוב על סמך ההבנה האישית שלנו בלבד.
כשאנחנו מצליחים לפתוח את הלב שלנו ומוותרים על העקשנות, קורה דבר נפלא. פתאום אנחנו מצליחים לראות בבהירות עד כמה ה' גדול. אנחנו מבינים שהוא המלך של כל העולם ועושה משפט צדק. אנחנו רואים שה' תמיד דואג לחלשים, ליתומים ולאלמנות, ושהוא שופט כל אדם בצורה הכי הוגנת וישרה שיש.