דברים, פרק י״א, פסוק י״ג

יצא לכם פעם להשתתף במשימה שבה כל הכיתה עבדה יחד למען מטרה משותפת? כשאנחנו פועלים כקבוצה אחת גדולה, יש לנו כוח מיוחד להשפיע על העולם. התורה פותחת במילה וְהָיָה, מילה מיוחדת שמבטאת שמחה, כדי ללמד אותנו שכאשר אנחנו מקיימים את המצוות כדאי לעשות זאת מתוך לב שמח. מיד לאחר מכן מופיעות המילים אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ, והכפילות הזו מגלה לנו סוד: אם נקפיד לחזור על דברי התורה שאנחנו כבר מכירים, נזכה להבין מתוכם דברים חדשים לגמרי. כדי שלא נרגיש שהמצוות הן דבר ישן ורגיל, התורה מדגישה את המילה הַיּוֹם. אנחנו צריכים לקיים אותן בהתלהבות, כאילו ממש באותו יום קיבלנו אותן. הכל צריך להיעשות לְאַהֲבָה אֶת ה', לא כדי לקבל פרס, להתעשר או לזכות בכבוד, אלא מתוך אהבה טהורה. ואיך אפשר לעבוד את ה' בתוך הלב? כאשר נאמר וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם, הכוונה היא לתפילה. תפילה שנאמרת בכוונה גדולה, בענווה ומעומק הלב היא בעלת כוח עצום ויכולה אפילו לשנות דברים בטבע. אולי שמתם לב שהמילים בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם פונות לכולם יחד בלשון רבים, בניגוד לפרשה הראשונה של קריאת שמע שפונה לכל אדם בנפרד. הסיבה לכך היא שכאן התורה מדברת על האחריות של כולנו יחד כעם. כשאנחנו מחוברים ופועלים נכון כקבוצה שדואגת אחד לשני, הטבע מגיב אלינו לטובה, ואנחנו זוכים לברכה משותפת כמו גשמים שיורדים בדיוק בזמן.