יצא לכם פעם לנסות לתאר משהו מדהים שראיתם למישהו שלא היה שם? זה לא תמיד קל. משה רבנו עומד מול עם ישראל ומדבר אליהם באופן אישי וישיר. הוא מסביר להם שהוא לא פונה אל הילדים שלהם שלא היו שם, אלא אליהם, המבוגרים. לכן, המילה כִּי כאן לא באה לתת סיבה, אלא משמעותה "אלא". משה אומר: התוכחה שלי לא מופנית לילדים, אלא אליכם!
משה משתמש במילה עֵינֵיכֶם כדי להזכיר להם שהם אלה שראו הכל ממש מקרוב, במו עיניהם. ומה הם ראו? אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה'. הם חוו בעצמם את הפעולות העוצמתיות של ה', כמו יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ואת הדרך שבה ה' בנה אותם להיות העם המיוחד שלו. הם גם ראו מקרוב מה קורה לאנשים מתוך העם שבוחרים שלא להקשיב ולמרוד.
בגלל שהם זכו לראות את כל הגדולה הזו בעצמם, יש להם עכשיו תפקיד כפול וחשוב. קודם כל, הם צריכים להמשיך לשמור את חוקי התורה מתוך אהבה לה' ולהיזהר לא למרוד בו בעתיד. דבר שני, מוטלת עליהם אחריות גדולה ללמד ולהעביר את כל מה שהם חוו לילדים שלהם, שלא זכו לראות את המאורעות הגדולים האלו בעצמם.