חשבתם פעם איך מתכוננים למשימה גדולה שעוד לא התחילה? משה רבנו יודע שהוא לא ייכנס עם בני ישראל לארץ, ולכן הוא מכין אותם לקראת החיים החדשים שלהם שם. הוא מבקש מהם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת. זה קצת מפתיע, כי בני ישראל עדיין במדבר ולא יכולים לקיים את כל המצוות שקשורות לארץ ישראל. הכוונה של משה היא שעליהם ללמוד את התורה עכשיו, לשמור אותה היטב בזיכרון ולהכין את הלב. כך, כשיגיע הזמן והם ייכנסו לארץ, הם יהיו מוכנים לקיים את המצוות בצורה הטובה ביותר.
משה מזכיר שני סוגים של מצוות שעליהם לקיים. הסוג הראשון הוא הַמִּשְׁפָּטִים, שהם דינים והלכות שהשכל שלנו מבין בקלות, כמו הכללים שעוזרים לנו לעשות את הטוב ולהתרחק מדברים רעים. הסוג השני הוא הַחֻקִּים, שהם מצוות שלפעמים קשה לנו להבין בעזרת ההיגיון הרגיל שלנו, כמו ההלכות המיוחדות של בית המקדש או סוגי האוכל שמותר לנו לאכול. משה מלמד אותנו שעלינו להיות מחויבים לקיים את כל המצוות של ה׳ באהבה, גם כשאנחנו מבינים את הסיבה שלהן וגם כשהן מיוחדות וגבוהות מההבנה שלנו.