קרה לכם פעם שטיילתם בשביל מסודר, והחלטתם לסטות רק קצת הצידה, ובלי לשים לב מצאתם את עצמכם רחוקים לגמרי מהמסלול? התהליך הזה קורה גם כשבוחרים לא להקשיב למצוות של ה׳. עזיבת הדרך הטובה לא קורית בבת אחת. בהתחלה מזלזלים במצווה אחת קטנה, ואז בעוד אחת, עד שמידרדרים למטה כמו במדרון חלקלק ומגיעים למצב של עבודה זרה.
התורה משתמשת במילה וסרתם, שמשמעותה לעזוב ולעקור את עצמנו לגמרי מהדרך. כשמישהו בוחר להאמין בכוחות אחרים, זה כאילו הוא עוקר את עצמו מכל התורה כולה. שימו לב שהמילה שנבחרה היא ללכת אחרי אלוהים אחרים, ולא לעבוד אותם. בחירה זו מלמדת אותנו שאפילו אם רק הולכים אחריהם במחשבה ומאמינים שיש להם כוח אמיתי, זה כבר נחשב לעזיבת הדרך של ה׳.
בסוף, אותם כוחות זרים נקראים אלוהים אשר לא ידעתם. הרי ה׳ הוכיח את האהבה שלו אלינו ודאג לנו תמיד, אז כמה חוסר היגיון יש בללכת אחרי דברים שאין להם שום כוח לעזור לנו, שמעולם לא הכרנו ושאין בהם שום תועלת אמיתית.