חשבתם פעם כמה חשוב שיהיה לנו משפט צודק והוגן? כשאנחנו בוחרים שופט, אסור לנו לבחור בו רק בגלל שהוא קרוב משפחה שלנו או חבר טוב, אלא אך ורק כי הוא באמת ראוי לתפקיד. התורה מזהירה את השופט לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט, כלומר, אסור לו לעוות את הדין. הוא חייב להתייחס לשני הצדדים שמגיעים אליו בדיוק באותה צורה, ממש כמו כפות מאזניים שוות, בלי לנטות מראש לאף צד.
כדי להצליח בזה, התורה מוסיפה ציווי חשוב: לֹא תַכִּיר פָּנִים. כשהשופט יושב בבית הדין ושומע את הטענות, אסור לו להתנהג יפה לאדם אחד ובקשיחות לאדם אחר. למשל, אסור לו לתת לאדם עשיר ומכובד לשבת בנוחות, ולדרוש מאדם עני לעמוד. התנהגות כזאת תגרום לאדם העני להרגיש שהשופט כבר נגדו, המילים ייתקעו לו והוא לא יצליח להשמיע את הטענות שלו כמו שצריך.
בנוסף, יש איסור חמור מאוד: וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד. אסור לשופט לקבל מתנה או כסף מאחד האנשים שבאים להישפט, אפילו אם הוא מבטיח לעצמו שהוא ישפוט משפט אמת. למה? כי ברגע שהשופט לוקח טובת הנאה, הוא מיד מרגיש קשור לאדם שנתן לו אותה, והוא כבר לא יכול לשפוט בצורה נקייה.
התורה מסבירה שזה קורה כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים. הפיתוי של הכסף פשוט גורם לעיוורון של השכל. אפילו אם השופט הוא אדם צדיק, פיקח וחכם מאוד שקשור לתורה של ה', השוחד ישפיע עליו. זה קורה בתוך הלב פנימה, והשופט אפילו לא ישים לב שהוא כבר לא מסוגל לראות את הזכויות של הצד השני.
בגלל העיוורון הזה, השוחד וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. המילה יסלף פירושה יעוות או יקלקל. כשהאדם הצודק והזכאי ידבר ויגיד דברי אמת, השוחד יגרום לשופט לשמוע את הדברים כאילו הם עקומים ושקריים, וכך הוא עלול לפסוק נגדו.