תארו לעצמכם שיש תפקיד מאוד חשוב שכולם רוצים לעשות. איך מסדרים את העבודה כך שכולם יקבלו הזדמנות ולא יהיה בלאגן? בבית המקדש, כל הכהנים רצו לשרת את ה׳ ולהשתתף בעבודה. כדי לשמור על סדר, הכהנים חולקו לקבוצות קבועות שנקראות משמרות. כל קבוצה עבדה שבוע אחד, ורק הכהנים של אותו שבוע קיבלו חלק מהקרבנות הרגילים. ההסכם המסודר הזה נקבע עוד בימי המנהיגים הקדומים שהסכימו ביניהם מתי כל קבוצה עובדת, וזה מה שנקרא לבד ממכריו על האבות.
אבל מה קורה בחגים הגדולים, בשלוש הרגלים? בחגים האלה המון כהנים מגיעים לבית המקדש, ויש כלל חדש. התורה אומרת שבימים המיוחדים האלה, חלק כחלק יאכלו. כלומר, כל כהן שמגיע למקדש בחג מקבל חלק שווה מהקרבנות המיוחדים של החג. ויש כאן משהו יפה במיוחד, גם כהן שיש לו פציעה או מום בגוף ולא יכול לבצע את העבודה עצמה, מקבל חלק שווה לחלוטין. הסיבה לכך היא שהוא יושב ושומר על הכלים היקרים של בית המקדש. הוא עוזר בדרך שלו, ממש כמו חייל שנשאר לשמור במחנה, ולכן מגיע לו לקבל חלק בדיוק כמו כולם.