דברים, פרק כ״ו, פסוק ט׳

ההגעה אל הנחלה המובטחת היא נקודת השיא במסעו של עם ישראל ומבטאת הודיה לה' על קבלת ארץ משלהם לאחר היציאה ממצרים. באומרו וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, מביא הביכורים מצביע על בית המקדש שבו הוא עומד, והקדמתו לארץ מדגישה שההודיה על המעלה הרוחנית קודמת לרווחה הגשמית, אף שיש המפרשים שביטוי זה מכוון לארץ ישראל כולה. ה' וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת בזכות המצווה לבנות בה את המקדש, והשימוש בלשון רבים בפסוק מלמד שגם שותפים בקרקע חייבים בהבאת ביכורים. ארץ זו מתוארת כאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, כלומר שופעת בצאן מניב חלב ובפירות מתוקים ועסיסיים, הגדרה שממעטת מבחינה הלכתית את עבר הירדן המזרחי מקיום מצווה זו.