דברים, פרק כ״ו, פסוק י׳

מתוך שמחה והכרה מידית בטובו של ה', המביא מכריז וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, כעדות לכך שהשפע החומרי הוא מתנה מאת הבעלים האמיתי של הארץ ולא תוצר של כוחו האישי. באומרו אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה', הוא מאשר את בעלותו החוקית על הקרקע ומכיר בהשגחה האלוהית הישירה על הטבע. לאחר מכן הוא אוחז בטנא שוב, מניף ומניח אותו בשנית, וְהִנַּחְתּוֹ, ויש הסבורים שזוהי פעולת הולכה מתמשכת אל הכהן המשרת לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. המעמד נחתם בפישוט ידיים ורגליים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, המבטא התמסרות מוחלטת לה', כאשר הפירות ניתנים לכהנים בשלמותם במטרה לרומם את החומר ולגלות את קדושתו.