דברים, פרק כ״ו, פסוק ז׳

מתוך ייאוש הגלות והשעבוד הפיקו בני ישראל זעקת כאב גולמית, וכיוון שהיו שקועים בחטא הם נשענו על ברית העבר, ולכן וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ. בתגובה, וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ הכללי, אך במקביל גם וַיַּרְא בעצמו את המצוקות הפנימיות והנסתרות שעליהן העם לא ידע או התבייש להתפלל. ה' בחן אֶת עָנְיֵנוּ, שכלל עבודת פרך לצד פרישות אינטימית כפויה בין בני הזוג, וְאֶת עֲמָלֵנוּ שהתבטא בהתשת הבנייה, בייאוש ובכאב על התינוקות שהושלכו ליאור. בנוסף הוא הבחין במרכיבי וְאֶת לַחֲצֵנוּ, הכוללים את דוחק הזמן לסיים את מכסות העבודה ואת הצפיפות הגיאוגרפית שנועדה להשפיל ולדכא את רוחם. שילוב כלל המצוקות הללו, יחד עם הריבוי המהיר של העם חרף הגזירות, הוביל את ה' לקצר את זמן הגלות ולגאול אותם מוקדם מהצפוי.